#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בגמ&#x27; ברכות (מ&quot;ב ע&quot;א) תיכף לנט&quot;י ברכה?"	"הרמב&quot;ם והרי&quot;ף [והב&quot;י אינו יודע איפה] ורבינו יואל ורבינו שמחה ס&quot;ל דקאי אמים אחרונים, אבל הרא&quot;ש ס&quot;ל דקאי גם אמים ראשונים וכדמשמע מהירושלמי דאיתא כל מי שהוא תוכף לנט&quot;י ברכה אין השטן מקטרג באותה סעודה [ודחה הגר&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דאינו מקטרג על הסעודה דאכל כבר]."	סימן קסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בגמ&#x27; ברכות (נ&quot;ב ע&quot;ב) דטעמא דב&quot;ה דמוזגים הכוס ואח&quot;כ נוטלים לידים משום תיכף לנט&quot;י סעודה?"	"מכאן משמע כהרא&quot;ש דיש דין תיכף אפי&#x27; למים ראשונים, והב&quot;ח תי&#x27; לשאר ראשונים דלא קיי&quot;ל כהאי לשון בגמ&#x27; שם [אלא כטעם הראשון דשמא יטמאו משקין שבידים מחמת הכוס], והט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) והמג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) תירצו ע&quot;פ תוס&#x27; בפסחים (ק&quot;ו ע&quot;ב) דמזיגת הכוס צריך דקדוק גדול שלא יהיה חסר או יתר והוי הפסק אפי&#x27; לשאר ראשונים."	סימן קסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בגמ&#x27; פסחים (ק&quot;ו ע&quot;ב) דמבואר דקידוש אינו הפסק בין נטילת ידים להסעודה?"	"תירצו תוס&#x27; פסחים (שם) דדוקא מזיגה הוי הפסק דבעי דקדוק הרבה וכמ&quot;ש למעלה, ועוד הביאו מר&quot;ת דדוקא בחול הוי הפסק אבל בשבת אינו הפסק דלא חיישינן שלא יאכל מיד כיון דהשולחן ערוך לפניו [וה&quot;ה דהבדלה אינו הפסק (אגודה, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מחה&quot;ש)]"	סימן קסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בין נטילת ידים להסעודה, איזה דבר 1) אסור להפסיק לכו&quot;ע 2) מותר להפסיק לכו&quot;ע 3) הוי מח&#x27; אם מותר להפסיק?"	"1) מעשה שצריך דקדוק הרבה או שיחה הרבה שיבא לידי היסח הדעת (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), והוסיף הבן איש חי (פ&#x27; אמור סעי&#x27; ב&#x27;) דאסור אפי&#x27; לראות מטבע אם הוא טוב או לראות מורה שעות לדעת כמה שעות כיון דצריך לדקדק {ואפשר דשעון דיגיטול שאני דא&quot;צ לדקדק, אולם מסתבר דלא גרע מיושב בטל ויהיה תלוי במח&#x27; כדלהלן, ומ&quot;מ אם ממתין ממ&quot;נ לשאר המסובין יש להתיר (עי&#x27; מאיר עוז עמ&#x27; 362)} 2) דבר שלצורך הסעודה (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) או לענות אמן על כל ברכה ששומע (קיצור שו&quot;ע סי&#x27; מ&quot;א סעי&#x27; ב&#x27;) [ולפי המג&quot;א (סי&#x27; קס&quot;ה ס&quot;ק ד&#x27;) לכו&quot;ע איזה תיבות מותר [וכ&quot;כ הגר&quot;ז], אבל המג&quot;א לקמן (סי&#x27; קע&quot;ט) מחמיר בכל אופן (שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;), וביאר המחה&quot;ש דהמג&quot;א בסי&#x27; קס&quot;ה בא לפרש שיטת הכסף משנה] 3) יושב בטל או שיחה מועטת (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27; - ב&#x27;)"	סימן קסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להתפלל למזונו בכל יום?	"איתא בזוהר דמצוה להתפלל בכל יום על מזונו קודם האכילה (באה&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;), והשל&quot;ה ס&quot;ל דבדיעבד מותר להתפלל אפי&#x27; בין הנטילה להמוציא [ויש נוהגין לכתחילה לומר מזמור ה&#x27; רועי לא אחסר בין נטילה להמוציא, שיש בה ז&quot;ן תיבות ורכ&quot;ז אותיות כמנין ברכה (אוצר התפילות בשם האריז&quot;ל, מאיר עוז עמ&#x27; 366)] (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;), והמ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) כתב דעדיף להתפלל אחר אכילת ברכת המוציא משום חשש הפסק [דאין זה צורך הסעודה כ&quot;כ, ובודאי אין היתר לומר איזה תפילה מעצמו בין נטילה להמוציא (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; מ&quot;ח)], ובזה מקיים נמי המצוה לומר דברי תורה על השולחן (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; ק&quot;ע ס&quot;ק א&#x27;), ועיי&quot;ש דמשמע דעדיף לאומרה אחר המוציא מלהקדימה לנטילת ידים (מאיר עוז עמ&#x27; 367). וכתב המאמר מרדכי דמנהג זה לא נתפשט אצלינו אלא ליחידים (מאיר עוז עמ&#x27; 368)."	סימן קסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המקור לכ&quot;ב אמה?	"כתבו תוס&#x27; בסוטה (ל&quot;ט ע&quot;א) דאמרינן דמצורע לא היה מקיים תיכף לסמיכה שחיטה כיון דסמך אצל שער נקנור ושחטו אצל המזבח רחוק כ&quot;ב אמה, ש&quot;מ דזה לא מקרי תיכף, והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) מהו הראיה דשהייה כשיעור כ&quot;ב אמה אינו תיכף דלמא שהייה אפי&#x27; יותר מכ&quot;ב אמה הוי תיכף ושאני התם דהיו הולכים וזה הוי הפסק אפי&#x27; בפסיעה אחת אפי&#x27; בחדר אחד, והא ראיה דפריך בגמ&#x27; זבחים (ל&quot;ג ע&quot;א) למ&quot;ד ביאה במקצת לא שמה ביאה לעייל ידיה ולסמוך ולשחטיה שם אצל הפתח [לפי רבי דס&quot;ל כל העזרה כשרה לשחיטה] ולמה לא פריך אף למ&quot;ד ביאה במקצת שמה ביאה, אלא ש&quot;מ דהליכה אפי&#x27; פסיעה אחת הוי הפסק [והא דאמרינן בסי&#x27; ח&#x27; דהליכה הוי הפסק רק מבית לבית שאני התם דמיירי לענין ציצית דליכא דין תיכף (לבושי שרד ס&quot;ק ה&#x27;)], והשיג על הרמ&quot;א ביו&quot;ד (סי&#x27; י&quot;ט) דס&quot;ל דיכול לברך על השחיטה חוץ מבית המטבחיים ואח&quot;כ ליכנס לשחוט, והמקור הוא מאגודה ומשמע שם דמיירי בבית אחד [אבל גם זה לא ניחא דאפי&#x27; בבית אחד ס&#x27;&#x27;ל להמג&#x27;&#x27;א דהליכה הוי הפסק], אלא נראה להמג&quot;א כתוס&#x27; בפסחים (ק&quot;א ע&quot;א) דבברכה ראשונה אפי&#x27; מפינה לפינה הוי הפסק [דיש דין תיכף בברכה ראשונה (לבושי שרד ס&quot;ק ז&#x27;)]. וכל זה הוא שיטת המג&quot;א, אבל הדגול מרבבה (כת&quot;י) חולק על מג&quot;א אלא פשוט דבחדר אחד הליכה אינו הפסק כלל והוי תיכף [עד כ&quot;ב אמה], והא דפריך רק למ&quot;ד ביאה במקצת לא שמה ביאה שאני התם דהוא מחדר לחדר ואז הליכה הוי הפסק אפי&#x27; בפסיעה אחת. והא דכתב הרמ&quot;א ביו&quot;ד דיכול לברך חוץ לבית המטבחיים, כבר תי&#x27; הנתיב חיים דמיירי כשרואה אותו מקום שבירך והוי כמו מפינה לפינה {ולפי הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) ניחא דכל שהוא לצורך אינו נחשב כהפסק והתם א&quot;א לברך בפנים (וכ&quot;כ השבט הלוי ח&quot;א סי&#x27; ר&quot;ה)}."	סימן קסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור שהייה 1) אם שוהה במקום אחד 2) אם הולך ממקום למקום?	"1) עד כדי הילוך כ&quot;ב אמה (רמ&quot;א), אבל לכתחילה לא ימתין כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) סבר דאינו נחשב כהפסק אלא כששוהה שלא לצורך אבל כל מה ששוהה לצורך אינו הפסק כלל (וכ&quot;כ המנחת שלמה ח&quot;ב סי&#x27; ד&#x27; אות כ&quot;ט) 2) לפי המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הוי הפסק לגבי תיכף אפי&#x27; מפינה לפינה (ע&quot;פ הלבושי שרד), ולפי הדגול מרבבה מפינה לפינה אינו הפסק עד כ&quot;ב אמה, אבל מחדר לחדר הוי הפסק אפי&#x27; בפסיעה אחת [והמ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא מחמירים רק מבית לבית], ולפי הערוה&quot;ש (שם) הכל מותר כשהוא לצורך הסעודה."	סימן קסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאימתי מתחיל השיעור כ&quot;ב אמה?	"מבואר מהטור והב&quot;ח דמתחיל אחר הגמר הניגוב, וכן מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) {וזהו עצה באולם גדולה שיכול לנגב את ידיו סמוך למקומו בשולחן (וכ&quot;כ החזו&quot;א סי&#x27; כ&quot;ד ס&quot;ק ל&#x27;), אמנם לפי הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) א&quot;צ לזה כיון שהכל לצורך הסעודה}, והוסיף החזו&quot;א (שם) דאפי&#x27; כשטובל את ידיו לא מתחיל עד לאחר הניגוב כיון שסתם נפשו של אדם קצה בידים לחות (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם התיכף של כ&quot;ב אמה לעיכובא?	"הדין תיכף הוא דין רק למצוה לכתחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן קסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפסיק בין הנטילה להסעודה?	"א&quot;צ לחזור וליטול את ידיו אלא אם הסיח דעתו משמירת ידיו (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), אבל החזו&quot;א (או&quot;ח ס&quot;ס כ&quot;ד, וסי&#x27; כ&quot;ה ס&quot;ק ח&#x27;) ס&quot;ל דמשום קנס צריך לחזור וליטול את ידיו אם הפסיק בדיבור ולא בשהייה בשתיקה [ומש&quot;כ הקיצור שו&quot;ע (סי&#x27; מ&quot;א סעי&#x27; ב&#x27;) דצריך לחזור וליטול את ידיו היינו כשהסיח דעתו, ומש&quot;כ האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; מ&quot;ח) דצריך לחזור וליטול בברכה היינו כשהוסיף עוד תפילה בין הנטילה וברכת המוציא דהוי כמו היסח הדעת (רי&quot;מ שלומוביץ שליט&quot;א)]"	סימן קסו סעיף א		
